כישלונות ענק בענף התוכנה בישראל: המשותף לכולם הוא נוהל מפת"ח.
מפת"ח כגורם מרכזי לכישלון:
אחד מהמגזרים הדינמיים והצומחים ביותר בישראל הוא ענף ההייטק, ובתוכו תעשיית התוכנה. אלא שמתחת לפני השטח המבריקים, מסתתרת תמונה מדאיגה של כישלונות ענק, שעלותם נאמדת במאות מיליארדי שקלים. רבים מהכשלים הללו, במיוחד בפרויקטים ממשלתיים וציבוריים מורכבים, מיוחסים באופן ישיר להטמעה רחבת היקף של מתודולוגיית מפל המים (Waterfall). בואו נצלול לעומק הבעיה ונבין מדוע שיטות אלו, שהפכו לתקן מחייב, ממשיכות להוביל להפסדים אדירים.
מפת"ח: עבר מפואר, עתיד בעייתי.
מפת"ח – היא מתודולוגיית פיתוח תוכנה ישראלית – שאומצה באופן גורף בכל מגזרי המשק: החל ממשרדי ממשלה ומערכת הביטחון, דרך בנקים וחברות ביטוח, ועד לבתי תוכנה וארגונים ציבוריים. היא אף שולבה בתוכניות הלימודים באוניברסיטאות ובמכללות, והפכה לתקן דה פקטו לפיתוח תוכנה בישראל. בבסיסה, מפת"ח נשענת על עקרונות מודל מפל המים, גישה ליניארית ורציפה לפיתוח, שהוצגה במקור על ידי ווינסטון רויס כבר בשנת 1970.
אלא שמה שאולי התאים לעולם התוכנה של שנות ה-70, הרבה לפני עידן המחשב האישי והאינטרנט, אינו רלוונטי עוד למערכות תוכנה מודרניות, מורכבות ומשתנות במהירות. מתודולוגיית מפל המים דורשת תכנון מפורט וקפדני בתחילת הדרך, וממשיכה לשלבים הבאים (עיצוב, קידוד, בדיקות, הטמעה) רק לאחר השלמה מלאה של השלב הקודם. שינויים במהלך הדרך נתפסים כחריגה, והם יקרים וקשים ליישום. בפרויקטים גדולים ומורכבים, שבהם הדרישות משתנות וצרכי המשתמש מתפתחים, גישה נוקשה זו היא מתכון בטוח לכישלון.
גודל, מורכבות וכישלון: הקשר הישראלי.
דוחות מקיפים שבדקו פרויקטי ענק בממשלת ישראל חשפו תמונת מצב עגומה: אחוזי כישלון גבוהים במיוחד, חוסר הבנה בין הדרישות לפיתוח, עיכובים משמעותיים בלוחות הזמנים וחריגות אדירות מהתקציב המקורי. מה היה המשותף לרובם? כולם התבססו על נוהל מפת"ח המקובל, המעוגן בעקרונות מפל המים.
ועדה לבדיקת פרויקטים גדולים של פיתוח תוכנה בממשלה, שפרסמה דו"ח מסכם במרץ 2010, הצביעה על כך שבשנה שקדמה לדו"ח נרשם שיעור הכישלונות הגבוה ביותר בעשור האחרון, עם חריגות עלות ממוצעות של 200%! נתונים אלו מדברים בעד עצמם ומעידים על בעיה מערכתית עמוקה.מקרים בולטים של כישלון ישראלי
מספר פרויקטים ממשלתיים ועסקיים בולטים מדגימים את הבעייתיות שבשימוש במודל מפל המים ובמפת"ח:
- פרויקט המחשוב מרכב"ה: פרויקט יומרני שהחל ב-2002 במטרה לאחד את מערכות המחשוב במשרדי הממשלה. עלותו נאמדת במיליארדי שקלים, והוא נחשב לאחד מסדרת הכישלונות שהובילו להקמת הוועדה לבדיקת פרויקטים גדולים בממשלה.
- רשומה רפואית לאומית: פרויקט שהושק במאי 2014 ונועד לשפר את איכות הטיפול הרפואי באמצעות יצירת תיק רפואי ממוחשב ומאוחד. למרות מטרתו הנעלה, יישומו נתקל בקשיים משמעותיים.
- פרויקט "שער עולמי" (829 מיליון ש"ח): יוזמה של רשות המסים להקים מערכת סחר חוץ חדשה, שנועדה לייעל את תהליכי הייבוא והייצוא. גם פרויקט זה חווה עיכובים ואתגרים ביישום.
- מערכת המחשוב החדשה של רשות מקרקעי ישראל (רמ"י): בשנת 2022, רמ"י עצמה פרסמה הודעה לציבור כי "בשל שדרוג והטמעת מערכת מחשוב חדשה ברשות, משך הטיפול בבקשות עלול להיות ארוך מהרגיל". זוהי דוגמה ברורה לכך שמערכת חדשה, שאמורה לייעל תהליכים, דווקא יוצרת עומסים וקשיים בהתחלה.
הדרך קדימה: לאמץ גמישות ולהתמקד באנשים
הכישלונות החוזרים ונשנים בפרויקטים אלו, כמו גם רבים אחרים, ממחישים את הבעייתיות שבשימוש במתודולוגיות נוקשות כמו מפת"ח ומפל המים. במקום לאפשר גמישות והתאמה לצרכים המשתנים של הלקוחות והמשתמשים, הן מאלצות את הצוותים להיצמד לתוכניות מפורטות מראש, מה שמוביל לעיכובים, חריגות תקציביות ולבסוף לכישלון.
הכישלונות הללו מחדדים את ההבנה שפיתוח תוכנה נכון מחייב שינוי בתפיסה. במקום להתמקד בתהליכים נוקשים ובתיעוד מקיף, יש להעדיף:
- אנשים ואינטראקציות על פני תהליכים וכלים.
- תוכנה עובדת על פני תיעוד מפורט מדי.
- שיתוף פעולה עם לקוחות על פני משא ומתן חוזי נוקשה.
- תגובה לשינוי על פני היצמדות קשיחה לתוכנית ראשונית.
עקרונות אלו עומדים בבסיס מתודולוגיות אג'יליות (Agile), המאפשרות גמישות, למידה מתמדת והסתגלות לשינויים במהלך הפיתוח. אימוץ נרחב של גישות אלו, תוך זניחת ההתבססות הבלעדית על מפת"ח ומודל מפל המים בפרויקטים גדולים ומורכבים, הוא קריטי לעתיד ענף התוכנה בישראל.
לסיכום:
תעשיית התוכנה הישראלית היא מנוע צמיחה אדיר, אך היא סובלת מכישלונות כבדים שמובילים להפסדים כלכליים עצומים. במרכז הבעיה עומדת ההתעקשות על שיטות פיתוח מיושנות כמו מפת"ח ו מפל המים, שאינן מתאימות למורכבות ולדינמיות של פרויקטי תוכנה עכשוויים. הגיע הזמן שמדינת ישראל, הארגונים הציבוריים והפרטיים, ומוסדות ההשכלה הגבוהה, יבחנו מחדש את המתודולוגיות המנחות אותם ויאמצו גישות חדשניות וגמישות יותר. רק כך נוכל לממש את הפוטנציאל המלא של תעשיית ההייטק ולהימנע מהפסדים מיותרים בעתיד.
תגובות
הוסף רשומת תגובה